| |
| |
|
מוצא הגזע :
בתחילת שנות ה-60,במחוז דבונשיר שבאנגליה,מצאה תושבת בשם בריל קוקס,חתול עם פרווה מסולסלת נפלאה,שהתגורר ליד ביתה יחד עם בת זוגתו,חתולה רגילה בצבע טורטי
.
לאחר זמן קצר, המליטה החתולה,ובהמלטה היה גור אחד עם פרווה מסולסלת, שאותו גברת קוקס כינתה קירלי
מהמלה מסולסל
.
10
שנים לפני כן,כבר התגלה גזע חדש אחד של חתולים מסולסלים (קורניש רקס לעתיד),במחוז קורוול באנגליה.
,
לכן היו בטוחים שמדובר על אות הזן המסולסל
.
לאחר התכתבויות בין גברת קוקס לבין המגדלת מקורנוול,הוחלט היה לשלוח את קירלי לשם לצורך התחתפות הגזע.
אך הם היו מאוד מופתעים לגלות, אחרי כמה זיווגים בין קירלי לבין החתולות המסולסלות מקורנוול,
שכל הגורים נולדו עם פרווה חלקה רגילה.
כך הודע,שהזן המסולסל של קירלי שונה לחלוטין מהזן המסולסל של החתולי הקורנוול .
לאחר כמה שנים של עבודה קשה,בשנת 1967 היכרו רשמי בשני גזעים ונה"ל,ונכתבו שני סטנדרטים .
החתולים מקורנוול קיבלו שם
קורניש רקס
(Cornish rex)
,והחתולים מדבונשיר-
דבון רקס
(Devon Rex).
כך אפשר לקרוא לקירלי האב של כל הדבון רקסים. |
| |
תאור הגזע:
דבון רקס הינו גזע חתולים מיוחד במינו.חתולי הדבון רקס נבדלים מיתר החתולים בפרוותם המסולסלת,רכה ומאוד נעימה למגע, ובמראה הדומה לאֶלְפים/פיקסי
(Elves/Pixie)
–יצורים מאגדות.
למראה של דבון רקס יש כמה קווים,שבהתחלה נראים בלתי מתאימים:
ראש קצר ומסיבי,אוזניים מאוד גדולות ורחבות,צואר אלגנטי,חזה עגול ורחב,זנב ארוך,וכמובן פרוותם מסולסלת.
כל הקונטרסטים האלו ובנוסף המבט של העיניים הגדולות,המהפנטות,הופכים את מראה של הדבון רקס
לשובה לב.
גורי דבון רקס נולדים עם פרווה ומסולסלת,אך בגיל חודשיים-שלושה,בהרבה מקרים, היא מתחילה להתיישר ולעלם כמעט לגמרי ,אך זהוא שלב המעבר.לאחר מזה,פרוותם מתחילה לצמוח שוב,אך דבר יכול לקחת
מכמה חודשים עד שנה,ואפילו קצת יותר.
דבון רקס הוא חתול קומפקטי בגודל בינוני. זכרים בוגרים שוקלים בממוצע 4 קילו.נקבון מעט פחות.
לדבון רקס אין הגבלות מבחינת הצבעים,הם יכולים להיות בכל צבע.
|
| |
אופי:
אופי של דבון רקס,גם מאוד מיוחד.בשלוש מילים,זה משהוא בין
חתול,כלב וקוף קטן.
התכונה הכי לא "חתולית", מיוחדת וחביבה שלהם-זה שהם מכשכשים בזנב כשהם שמחים- ממש כמו כלבלבים.
הדבון רקסים,הם חתולים סקרנים, שובבים,חכמים ואינטלגנטים מאוד.ניתן להלפם בקלות.
אוהבים משחקים אקטיביים,ודורשים גם את השתתפותכם.
אוהבים להיות בסביבת בני אדם ולהישתתף בכל דבר המתרחש בסביבתם. האם זה שטיפת כילים וריצפה, כביסה והכנת אוכל,או עבודות אינסטלציה.
הם מאוד פיקחים. לאחר שהדבון רקס "עזר" לכם,הוא יבוא לבדוק את עבודתכם,שהכל נעשה בדיוק כמו שהוא רצה.
אך עם כל זה,דבון רקס לא חתול נודניק.עם תגידו לו,שזה מפריע לכם,הוא יבין, ולא ינדנד.
רובם לא מתנגדים למיים,ואפילו אם הדבון רקס שלך לא אוהב להתקלח,הוא בכל זאת ישמח לשחק אם המיים בברז ובאמבטיה.
דבון רקסים מסתדרים מצויין אם חתולים וחיות מחמד אחרות. ההפך,הם לא אוהבים בדידות.לכן מומלץ שיחד עם דבון רקס יהיה עוד כלב או חתול נוסף.
אי אפשר לא להיתאהב בדבון רקס. מצד אחד,הוא משהוא אגדתי ,קסמי ויוצא דופן,ומצד שני מאוד אמיתי.
כשאתם הופכים להיות בעלים של החתול דבון רקס, אתם מקבלים חבר אמיתי. ולאחר שתחשפו לאהבתו ונאמנותו,אתם לתמיד תישארו מעריצים של הגזע המקסים הזה!
©
לולה ורניצ'נקו
,
בית גידול Sand Silk
|
| |
 |
| |
הם גנבו את ליבי!
הסיפורה של אחת הבעלים .
לראשונה, ראיתי אותו לפני שנתיים.הוא עמד על השולחן ,בתערוכת חתולים והסתכל לי לתוך הנשמה..
אני בחיים לא השכח את התחושה הזאת! לא זה לא סתם תחול! זה יצור מכוכב אחר. עם עיניים גדולות,אוזניים ענקיות ופרוות משי מסולסלת! זה היה דבון רקס! מייד הבנתי שזה התחול שלי!
כעבור זמן קצר, לביתי נכנס הבן של החתול מתערוכה. דבון רקס בשם
Sand Silk Valentino ,
בצבע לבן ועם אותו מבת חודר וכובש כמו לאביב. ונהיתי אחת מהבעלים המאושרים .
פיקסי- (זה השם ה"ביתי" של (Valentino), "העמיד" על הרגליים את אמי בת 90 ואת החתולה שלי בת 18. לחתולה הוא העניק עוד שנת חיים, לאימי הוא נהיה משמעות של חייה.
כעבור שנה וחצי, לצערי, החתולה המבוגרת שלי, הלכה לעולמה.. לפיקסי נהיה משעמם. ראיתי שחסר לו חבר/חברה מהסוג שלו..
עם המגדלים של פיקסי, אנחנו בקשר כל הזמן, הם תומכים ועוזרים לי מתיד,אנחנו נהינו חברים מאוד טובים, לכן כשהחלטנו לקחת חברה לפיקסי, לא היה לי שום ספק מאיכן היא תהיה.
חיכינו להמלטה הקרובה, ולקחנו לפיקסי חברה, גורת דבון רקס ששמה
Sand Silk Yolly
אך הפעם בצבע שחור.
מלאי חיים, רכים וחברותיים, אוהבי כל המשפחה, מאוהבים אחד בשני, הם רצים ומתרוצצים בבית ללא עייפות , "עוזרים" לי בניקיון,כביסה והכנת אוכל, כמו שרק דבון רקס יכול לעשות.
הוא- Atos אמיץ ואצילי, שנותן לה את כל כולו ואת מה שהיא רק מבקשת, אם זה צעצוע, מקום חם או אוכל הכי טעים.
היא -נסיכה על האפונה.מפונקת,עדינה, ומאפשרת לו לאהוב את עצמה.
|
|
|
כשמסתכלים אליהם, גרים בקירבתם, מתחילים להבין שהמשפט "זהירות, החתול מתגנב אליך כדי לגנוב את לבך"!- אמיתי לגמרי!
הם גנבו את ליבי!
מאת אידיט וישנבצ'קי ©
הבעלים הכי מאושרים של Sand Silk Valentino and Sand Silk Yolly
(פיקסי וצ'רה ) |
|
סיאמי |
מוצאו של החתול הסיאמי הוא עתיק יומין.
ממקורות כתובים ניתן ללמוד שתושבי סיאם העריצו אותם וסגדו להם כאל שומרי המקדשים. על פי אמונתם, תפקידו של החתול
הסיאמי היה ללוות את נשמתו של המת אל העולם הבא.
עד סוף המאה ה-19 הגזע הזה כמעט ולא הוכר מעבר לגבולות ממלכת סיאם (הידוע כיום כתאילנד). בסיאם עצמה, חתולים אלו השתייכו לבית המלוכה בלבד ששמר עליהם בקנאות ואסור על יצואם על פי חוק. לפיכך במשך שנים רבות היה בלתי אפשרי להשיג חתולים מגזע זה אפילו בסיאם עצמה
.
במחצית השניה של המאה ה-19, המלך העניק מספר חתולים מגזע סיאמי כמתנה לאירופאים רמי מעלה.
ב-1872 חתול סיאמי הוצג לראשונה בתערוכת חתולים בלונדון והתקבל בהשתאות ותדהמה ע"י הקהל.
היצורים בעלי היופי המסתורי והאריסטוקראטי ריתקו והקסימו כל מי שראה אותם. קווי הגוף המלוטשים, פרוות המשי הקצרה, בעלת קונטרסט צבעים מרהיב ועיני שקד הכחולים והמהפנטים הופכים את החתול
הסיאמי ליצירת אומנות חיה.
עם הזמן, המגדלים רצו לראות את הסיאמיים יותר עדינים, בעלי קווים דקים, עם ראש יותר צר, רגליים יותר ארוכות ואוזניים יותר גדולות ורחבות.
בעקבות כך הסטנדרט של הגזע השתנה עד כדי כך, שהוחלט להפריד את הגזע לשניים:
הגזע בעל המראה הישן – בעל הראש העגול יותר והאוזניים הקטנות יותר, נקרא מעתה
"תאילנדי
" (Thai).
הגזע בעל המראה החדש נשאר עם השם המקורי – "סיאמי" (Siamese).
למרות שהפרדת הגזעים קרתה לפני שנים רבות, ורוב המגדלים עובדים כעת עם הסיאמי החדש, עדיין קיימים מגדלים המתמחים בסיאמי הישן - התאילנדי, אך עם הזמן הוא הופך לנחלת העבר – כמעט ולא משתתף בתחרויות, וארגוני חתולים רבים כבר לא מכירים בו כגזע רשמי. |
|
קיימת סברה שהחתולים הסיאמיים הם אגרסיביים ובעלי מזג רע. זה בהחלט לא נכון. למרבה הצער הדימוי הזה השתרש עד כדי כך שאנשים רבים מתייחסים אל החתולים
הסיאמיים בחשש.
הסיאמיים האמיתיים הם נעימי הליכות ובעלי מזג נוח. ואם אתם תזכו להכיר אותם, תוכלו להשתכנע בכך בעצכם.
התכונה העיקרית של הסיאמיים היא נאמנות ואהבה בלתי רגילה לבני האדם. סיאמיים נקשרים מאוד לבעליהם, דורשים אהבה, ומחזירים אותה במלואה. בכך האופי שלהם דומה לאופיים של הכלבים.
סיאמיים לא אוהבים בדידות, הם תמיד צריכים להיות נוכחים, להשתתף ו-"לעזור" בכל העניינים בבית, אם זה ניקיון, בישול או עבודות אינסטלציה. הם אוהבים משחקים אקטיביים, וישמחו אם אתם תשחקו יחד אתם.
החתול הסיאמי מאוד חברותי. הוא ידבר איתך, ויספר לך על כל הצרות והשמחות של חייו החתוליים. במהלך השיחה, אתם תשימו לב, שהסיאמי לא סתם מילל, אלא ממש מדבר, משוכנע בהחלט שמבינים אותו, ועונה כשפונים אליו. ואם תהיו קשובים לחתולכם, די מהר תוכלו להבחין בין סוגי ה-"מיאו" השונים, ותתחילו להבין את חיית המחמד שלכם.
אבל, אם אתם חושבים שהנכם נמצאים הרבה מחוץ לבית אולי כדאי לכם לקחת חיית מחמד נוספת כדי שהסיאמי שלכם לא ישתעמם לבד בבית.
בנוסף לתכונות המשותפות של הגזע שתוארו לעיל, לכל סיאמי קיימת אישיות מאוד אינדיווידואלית ואופי משלו.
**צבעים של סיאמים קיימים בהרבה גזעי חתולים,ולא כל חתול בצבע "קולור פוינט" הוא
סיאמי.
לסיאמי חייבת להיות תאימות מלאה לסטנדרט שלו, ולא רק בצבע.
©
לולה ורניצ'נקו
,
בית גידול Sand Silk
|
|
|
